
מרחב ליצירה ניסיונית / הקולקטיב
מיצגים רב-תחומיים והשתתפותיים, פעולה אמנותית שהיא התהליך והתוצר בו-בזמן.
קן הנוער העובד ולומד, רחוב רמז 1
חמישי: 21:00 מסיבת פתיחה
שישי: 11:00 -23:00 | שבת: 11:00 – 18:00
קן הנוער העובד ולומד, רחוב רמז 1
חמישי: 21:00 מסיבת פתיחה
שישי: 11:00 -23:00 | שבת: 11:00 – 18:00
היצירות
חלל אינטראקטיבי, נרטיבי, אכיל ורב חושי שחוקר את שורשי דפוסי ההתנהגות האוטומטיים שלנו.
שף, מפיק, פרמקלצ'ריסט, מספר סיפורים, יוצר חוויות ומרחבי יופי והזנה. מרגשים אותי פוטנציאלים רדומים, והמפתחות החמקמקים להערתם וליבויים. מרגש אותי ליצור חוויות רגעיות וחד פעמיות, שמותירות שובל של העצמה וריפוי מעבר לרגע. מרגשים אותי מיתוסים וטקסים. מרגש אותי לחוות את העולם באופן אמצעי דרך מילים, ובאופן בלתי אמצעי דרך הגוף. מרגש אותי הספקטרום שבין שניהם.
נגינת פסנתר דרך לופר רוקדת על סימפולים ורחשים להתעטף שמיכה של צלילים ורחשים לצלול עמוק ולעוף גבוהה לרחף בין אטמוספרות מוזמנים לצלול איתי למסע אל הלא נודע
לאחר שיחה והרהורים משותפים על החיים
חִרְבַּנְתִּי אֶת הַמִּלִּים לְתוֹךְ הַכּוֹס, נִסִּיתִי לֹא לָצֵאת מֵהַקַּוִּים לֹא לְלַכְלֵךְ אֶת הַמַּפָּה,
אָמַרְתִּי בַּלֵּב "הֵם אוֹהֲבִים אֶסְתֵּטִיקָה, הֵם יַעֲרִיכוּ" / לָקַחְתִּי כַּפִּית מְעֻטֶּרֶת זָהָב וְעִרְבַּבְתִּי אֶת הַחֳרָא בִּתְנוּעוֹת עֲדִינוֹת, מֶחֱוָה לְאָמָּנֵי הַבּוּטוֹ הָאַגָּדִיִּים / הִמְשַׁכְתִּי לָצֶקֶת נְשִׁימוֹת כְּבֵדוֹת לְתוֹךְ הָעֲבוֹדָה, זָכַרְתִּי שֶׁהֵם סוֹגְדִים לִרְצִינוּת / וְאָז הִרְגַּשְׁתִּי רֵיקָנוּת עֲצוּמָה וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי אָמָּן פּוֹסְטְמוֹדֶרְנִי, אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים
מופע משך מעגלי. מרחב ווקאלי בהשתתפות הקהל בכל פעמה, תתהווה יצירת סאונד חד פעמית.
האגדה החיה, מגיע לעולמנו פעם נוספת לערוך טקס התעוררות האנימה.
פרופומנס טקסי-מוזיקאלי. בואו לזוז, לשיר ולשחרר את השדונים שבכם. מופע טקסי, תיאטרלי וחוויתי בהשתתפות הקהל.
מרחב לִימִינָלִי הוא מרחב הסף, המפתן, מצב של גבוליות בשער שבין העולמות. מרחב מעבר ממצב התודעה היום-יומי שלנו אל העולם טקסי, מרוחק מתפיסת חלל וזמן. מעין מרווח ביניים שהוא לא פה ולא שם, שהוא גם וגם. יצירת מרחב לימינלי מאפשר למהלך היצירתי להיות בו-בזמן התהליך והתוצר.
המושג "לימינליות" (בעברית סִפִּיוּת) מגיע מתחום האנתרופולוגיה של הדת ומתייחס לשלב ביניים בטקסי מעבר. המונח מגיע מהמילה הלטינית "לימן" – "מפתן" ומתאר את השלב בו האדם טרם הגיע למעמד החדש אך כבר עזב את הישן. שלב ביניים זה מאופיין במתיחת גבולות המחשבה וההתנהגות החברתית, תוך בירור הזהות העצמית ומציאת דרכים לביטויה.
המחקר האישי נמצא במרכז. ניצור מתוך סקרנות ותשוקה, מתוך השאלה – מה עכשווי עבורי כרגע, מה מתקיים וכיצד ניתן לחדש ולחדד בו. זה הזמן וזה הרגע ליצור – לברוא את הפעולה שלנו בדיוק כפי שהיא נקראת להתקיים.
כל המרחב כולו מתקיים בסף שבין לבין. אנחנו מונחות בדיוק על הגבול שבין תהליך ותוצר לבין קהילה לקהל, בין מחקר ומופע ובין אמת ומשחק. אין צורך לבחור ועדיין הבחירה מוצעת לנו בכל עת.
לקחת את היצירה לשלב חדש, למצוא את דרכי המימוש לכל הרעיונות המופרעים, החלומות והפנטזיות האמנותיות שלנו. מרחב נסיוני בו אפשר להיפגש ולעבוד יחד, מבעד לגבולות הדיספלינה, ונושא את התהליך והמחקר עד קצה הדמיון ומעבר לו. זו היא הזמנה להגיע אל השער ולשהות על הסף.
יוזמה והפקה אמנותית: אבישג גאיה
הפקה: רם מלכה
אז׳אן יונסקו | הצמא והרעב